ההמשמעות ההיסטורית של ה 7 באוקטובר

מבחינה היסטורית ה – 7 האוקטובר זו רעידת אדמה ונקודת  מפנה תודעתית פסיכולוגית מדינית  ובעיקר צבאית. מבחינה צבאית מדובר בהפתעה טקטית  הרעיון שחטיבה צבאית עם טנקים והתראות תעצור נחיל של מחבלים שמסתערים בעוצמה על נקודה מסויימת נכשלה. כפי שהדבר התרחש מול שלושה קיבוצים כפר עזה,  בארי וניר עוז בשלושת הקיבוצים הללו כיתות הכוננות ואף מספר פלוגות לא עצרו את העליונות המספרית של כמויות המחבלים גם המתקפה על חמ"ל אוגדת עזה במספר מקומות גרמו לכך שמול המחבלים עמדו חיילי עורף הביאו לכך שביום אחד  המחבלים הדפו את המתקפות עליהם בבארי ובכפר עזה לשעות רבות וזה הספיק לתוצאות המרות של חטיפת מאות ורצח של מעל 1300 בכל רחבי הנגב המערבי. דווקא הלקחים ממלחמת השחרור בישובים רבים מדגניה ועד נגבה הוכיחו שהגנה יעילה היא בכוחות מקומיים מבוצרים כן חומה ומגדל.( ניצנים  היתה החריג היחידי) . בעתיד הלא רחוק צה"ל צריך לבצר את היישובים ולא לפנות אותם כפי שקורה כרגע בצפון. מבחינה היסטורית מדובר בשינוי מהותי החמאס עבר למתקפה חייתית אכזרית על עצם הקיום הישראלי ולמעשה החזיר אותנו להבנה שהמלחמה היא על הקיום על החיים ובכך אולי הטעות הגדולה ההסברתית בגבולות 67 ישראל נאבקת על עצם קיומה חמאס והפלשתינים  אינם מוותרים הם רוצים לחסל את מדינת ישראל לא רק כרעיון אלא הרג מכוון מוחלט טבח בסגנון הפוגרומים של הממאה ה 17 בפרעות ת"ח ות"ט. מבחינה מדינית פתרון שתי המדינות פשט את הרגל ויש לחפש פתרונות אזרחיים ומדיניים ללא עצמאות צבאית פלשתינית אבל עם זכויות אזרחיות מקומיות נרחבות בתוך שטחי ישראל. השאיפה לפתרון הסכסוך יהיה במעורבות מעצמות ערב המתונות עם ארה"ב שייכבשו את עזה מידנו אל לנו להחזיר זאת השליטה לחמאס אלא רק לשליטה בינלאומית מערבית . בעתיד הלא רחוק הערבים יצטרכו להשתלב בישראל באופן אזרחי עם שליטה צבאית ישראלית הקמת מדינה רב לאומית עם עליונות צבאית ישראלית .

. מבחינה פסיכולוגית מדובר באירוע טראומטי בסדר גודל מיני שואה משהוא העולה על הטראומה של יום כיפור ושל מארועות הדמים ב1929. תרפ"ט. כי בשביעי באוטובר התערער הביטחון האישי של אזרחי ישראל, משפחות הישראליות מבינות שהמוות והשכול הם חלק מחיינו. .התגובה. ישראלית בעזה באה להחזיר את תחושת הביטחון אבל זו תגובה מוחצת על עזה בלבד שאינה מונעת את  החשש והפחד והאימה שמלווים את ישראל לאחר ה 7 באוקטובר. ישראל עומדת מול אוייבים אכזריים הרוצים בהשמדנו הפיזית והמנטלית אולם ההישגים הגדולים של הציונות וישראל ב 75 השנים של העצמאות ימנעו זאת כי יש לישראל את העוצמה והכוח לצאת מהטראומות   הצבאיות  המדיניות ובעיקר  הפסיכולוגיות בתהליך ארוך אבל בהחלט אפשרי.

בלבול המושגים באוניברסיטאות המערביות

פוסט זה יעסוק בתהליכים שהביאו את האקדמאים בארה"ב לבגוד ולהתכחש לציונות בשעה שהדור הקודם תמך בציונות ועדיין תומך מוסרית באופן ברור בזכות של העם היהודי למדינה יהודית בארץ ישראל. הנתונים הם קשים למעלה ה מ 60% מהצעירים תומכים בסילוק היהודים למעשה מארץ ישראל לחלוטין, בשעה שדור המבוגרים והקשישים למעלה מ 80% תומך בזכות היהודים למדינה יהודית בארץ ישראל. האם צעירים אלו אנטישמים? כנראה שלא הם גם לא בורים הם בעלי. השכלה אקדמית מערבית חלק מהם אף יהודים. . אז מה ההסבר? בהיסטוריה קיים מושג מעניין שנקרא אנכרוניזם

משמעותו היא  שימוש במושגים מסוימים שכלל לא מתאימים לתקופה שבה משתמשים במושג הזה.  באקדמיה מקובל  להשתמש במושג דֵּה־קוֹלוֹנִיזַצְיָה לתיאור המאבק באומות הלבנות מאירופה של המאה ה19  ששולטות ומנצלות את עמי אסיה ואפריקה. אלא שתקופת הדה קולוניזציה הסתיימה מבחינה היסטורית בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת . בעשור הזה אפריקה שוחררה מאלג'יריה יה בצפון ועד דרום אפריקה בדרום. גם עמי אסיה ודרום אמריקה שוחררו ולמעשה המאבק עבר לעימות על מקורות אנרגיה בין מעצמות העל או סכסוכים לאומיים.. מלחמות הסרבים מול הקרואטים בשנות התשעים הסתיימו בפשרה בינלאומית. באוניברסיטאות  המשיכו ללמד את המאבק לשחרור ע"פ התיאוריות של שנות השבעים מהאימפריות הקולוניאליות  בשעה שההיסטוריה המשיכה לסכסוכים לאומיים ישירים בין מדינות כמו ישראל מול הפלשתינאים או הרוסים מול האוקראינים אבל כל המושגים המיושנים של ימי השחרור משלטון הבריטי צרפתי הולנדי או בלגי אלו הסתיימו כאמור בשנות התשעים.  המרצים הניאו ליברליים החליטו שישראל היא מעצמה קוֹלוֹנְיָאלִיזְם שצריכה. לשוב לארצה… בשעה שהציונות היא תנועה לאומית משחררת  שהעניקה זכויות לאומיות לעם היהודי. בלבול מושגים פשוט מוחלט בהבנת . הכוחות הפועלי כאן במזרח התיכון. וכך הסטודנטים הצעירים הולעטו בתיאוריות  אנטי קולוניאליזם והעימות עם החמאס הפך למעין  מאבק באימפריה כוחנית ישראלית שצריכה לחזור  לאירופה .בשעה שאין לציונות לאן לחזור אין מדינת אם כלשהיא כי הציונות  היא תנועת שחרור לאומית.. את הפתרון לעימות הישראלי פלשתיני יש לחפש הפתרון מדיני. תהליך לא פשוט המחייב התייחסות שונה .